Ear Catcher

למה לא עושים בארץ שימוש מספיק בכלי מחקר בפרסום? אביטל הוא בעלים ושותף בכמה חברות מחקר בארץ ומי שיזם בזמנו בארץ לראשונה את מחקרי השוק המבוססים על פאנלים אינטרנטים. דיברתי איתו על עולם מחקרי השוק, למה לדעתו לא כדאי לוותר על מחקר, על תפקיד תחושות הבטן בפרסום ולמה למרות שהמחירים מאוד ירדו בשנים האחרונות, רוב מנהלי השיווק מוותרים על הכלי החשוב הזה. דיברנו על העתיד הקרוב של עולם המחקר שמאפשר לעשות הכל אונליין באופן עצמאי ולקבל ניתוח מקצועי באמצעות בינה מלאכותית, על הכלים הללו הקיימים בעולם ועל pollit הכלי שהוא פיתח לאחרונה ומתעתד לשווק בארץ ובעולם. שיחה מעניינת ומחדשת על תחום שנתפס אפור ומשעמם  הפרק בשיתוף ״טרגט ספיריט״ המשווקת את הפרסום בתחנות הרדיו של כאן. "דיגיטל אוהב רדיו" ו"רדיו זה כאן" עם מעל 1.8 מיליון מאזינים ביום, בכל הארץ.https://target-spirit.co.il/ רוצים לראות את הדוגמאות שמדברים עליהן בפרק? כולן מחכות לכם ב-JuiceLetter, הניוזלטר של קבוצת קריאייטיב פירסט. להרשמה לחצו פה: https://www.punkt-adv.com/juiceletter   מחפשים עבודה או עובדים? מוזמנים להיכנס ללוח של קבוצת קריאייטיב פירסט, ולפתוח פרופיל או

אין סיכוי שלא יצא לכם לשמוע על הפוסטים בפייסבוק של חסלט. מותג הירקות הדתי-מגזרי הפך למותג ויראלי בשנים האחרונות, הודות לניהול הסושיאל המגניב, מצחיק ומתוחכם בניצוחם של סוכנות הסושיאל 42. שניים מהשותפים במשרד, יראת טוכפלד ואור אסולין, הגיעו כדי לספר איך התחיל הרומן עם חסלט, מה היו המטרות המקוריות של המותג, איך נולדו אותם פוסטים מדוברים ואהובים, מה התפיסה הקריאייטיבית שלהם והאם זה קשור לעובדה שהם דתיים (חרד״לים)? דיברנו על ההפתחות המקצועית שלהם ושל המשרד, על הלקוחות החדשים שהגיעו, האם לכל מותג מתאים לעשות ״חסלט״ ומתי הרגישו שהפוסטים שלהם ״מתפוצצים״ ברשת. בהמשך הגענו לדיון המעניין על תפקיד הקריאייטיב בסושיאל, האם מספיק לעשות פוסטים מצחיקים  או שצריך חיבור לאסטרטגיה ולמטרות שיווקיות, על ההבדל בין קריאייטיב לסושיאל לבין פרסום קונבנציונלי וגם על החקיינים שנולדו להם, על הכסף שיש (או אין) בעולם הסושיאל והאם הם בסופו של דבר יהפכו למשרד פרסום לכל דבר או יישארו בעולם הסושיאל. פרק מחכים ומצחיק עם אחת מסוכנויות הסושיאל הכי חמות  בארץ. הפרק בשיתוף ״טרגט ספיריט״ המשווקת את הפרסום בתחנות הרדיו של כאן. "דיגיטל אוהב רדיו"

למה דווקא עכשיו שוק הרכב בארץ נמצא בפריחה? ולמה שוק רכבי היוקרה נהנה אפילו עוד יותר משיא של ביקוש ושל מסירות? איך מטפלים בתדמית של bmw ובכלל, איך משווקים לסגמנט המבוקש הזה? אלון הוא מנהל השיווק של רכבי היוקרה של דלק מוטורס, יבואנית bmw, מאזדה ופורד ואיתו היה לי מאוד מעניין לדבר על התדמית הערסית של לקוחות bmw, למה היא נוצרה ואיך הם מטפלים בזה, על התחרות מול אאודי ומרצדס ועל התחרות החדש מול טסלה, על הבחירה באיילת זורר כמובילת קמפיין וגם, ומי הפרזנטור שהפסיד קמפיין ברגע האחרון ולמה. דיברנו  על הקושי לייצר קריאייטיב למותגי יוקרה, על אדפטציות מחו״ל מול הפקה ישראלית, על עבודה מול משרד הפרסום, מה תפקידו של הסושיאל, על מכירות אונליין, איך שומרים על הלקוחות הקיימים וגם על הקריירה שלו מתקציבאי צעיר ועד מנהל שיווק. שיחה מאוד כנה ופתוחה עם מנהל שיווק חכם ועכשווי, שמאמין בשקיפות ולא מפחד להגיד את כל האמת. הפרק בשיתוף ״טרגט ספיריט״ המשווקת את הפרסום בתחנות הרדיו של כאן. "דיגיטל אוהב רדיו" ו"רדיו זה כאן" עם מעל 1.8 מיליון מאזינים ביום, בכל הארץ.https://target-spirit.co.il/ רוצים לראות את הדוגמאות שמדברים עליהן בפרק? כו

מה תפקידו של משרד היח״צ בעידן של תקשורת דיגיטלית, תוכן שיווקי ומשברים תקשורתיים?               טל אלכסנדרוביץ לא אוהבת את המושג משרד יח״צ ומעדיפה לקרוא לעבודה שלה ״ייעוץ תקשורתי״. כבעלת אחד המשרדים הגדולים והמובילים בארץ, סקרן אותי לדבר איתה על הקשר שבין פרסום ושיווק לבין עולם הייעוץ התקשורתי, בטח בזמננו, בעידן החדש. דיברנו על המקום של משרדי היח״צ בין כל ספקי השיווק והפרסום של הלקוח, איך מספרים סיפורים באמצעות התקשורת, מה הבידול הגדול מול משרדי הפרסום, איך הם מודדים את העבודה שלהם והאם יש עוד יח״צ קלאסי בכלל או שהכל היום תוכן שיווקי? בהמשך דיברנו על משברים תקשורתיים, איך מתמודדים איתם בעולם הסושיאל מדיה ואיך דואגים להוריד אייטם כשצריך. דיברנו על תפקיד הקריאייטיב בתחום ולמה לא רואים יותר מהלכים קריאייטיביים סטייל פסטיבל קאן, אצל משרדי היח״צ בארץ? לסיום דיברנו על הכניסה לעולם הדיגיטל, למה הם פתחו מחלקה ייעודית בתחום וגם, למה היא האישה היחידה בארץ שממנכ״לת ובעלים של משרד יח״צ? פרק בתחום חופף לשלנו, עם אחת האוטוריטות הכי גדולות וגם נחמדות בארץ.  הפרק בשיתוף ״טרגט ספיריט״ המשווקת את הפרסום בתחנות הרדיו של כאן

אחרי ההכרזה הגדולה של צוקרברג, אין מי שלא מכיר היום את המושג מטאוורס ומבין שאנחנו בדרך המהירה לחיים מלאים בתוך היקום החדש והמסעיר הזה. כדי להבין יותר טוב מהו המטאוורס ובעיקר איך נתנהל בו מבחינה שיווקית ופרסומית, הזמנתי את משה רדמן, אחד המומחים הגדולים בארץ בנושא.   בתחילת הפרק ניסיתי להבין עם משה מהו בדיוק המטאוורס, על עולמות ה-vr וה-ar ועל הילדים שלנו שכבר חיים בו לגמרי, בזכות הטכנולוגיה שהולכת ומתקדמת.   דיברנו על איך אנחנו המשווקים והפרסומאים צריכים להיערך למטאוורס, איך אפשר להתחיל להתנסות ולהשתפשף בו כבר עכשיו, על רובלוקס, מיינקראפט והופעות חיות בפורטנייט, ואיך כבר היום אפשר להתחיל לפעול במשחקים ובעולמות האלה.   בהמשך דיברנו גם על העתיד היותר רחוק של המטאוורס, לאן זה הולך ואיך ייראה עולם השיווק בעוד שנים ספורות. איך ניצור נוכחות במטא, איך ייראה האיקומרס, על רכישות לאוואטרים ועל שילובים בין העולמות הוירטואליים לבין העולם הפיזי.   לסיום דיברנו על טכנולוגיית ה-nft ואיך היא מתחבר למטאוורס, על מטבעות וירטואליים ועל הקרב בין החברות הגדולות שרוצות להיות אלו שישלטו ביקום הוירטואלי ומה תפקידן של הממשלות בע

הקשר בין פרסום להייטק הוא נושא חם עכשיו אבל מה שפחות דובר עד כה הוא על מיתוג חברות ההייטק ע״י סוכנויות המתמחות בכך. זו הסיבה ששמחתי לארח הפעם את נטע רייך, סמנכ״לית הקריאייטיב של סוכנות אטראו המתמחה במיתוג חברות הייטק כמו: jfrog, gong, similarweb, overwolf ועוד. דיברנו על ההבדל בין מיתוג של חברות הייטק לבין מיתוג חברות צרכניות, איך מסבירים ומקפסלים את מהות של החברה ומייצרים את התפיסה המותגית שתדבר למשקיעים מצד אחד, אבל גם ללקוחות וגם לעובדים פוטנציאליים? דיברנו הרבה על הטרנד של מיתוג החברות ומיתוג מעסיק, למה הרבה מהחברות עושות די אותו דבר, על הכסף הגדול בתחום, למה היא חושבת שהתחום נמצא בגיל ההתבגרות ולמה כל החברות טוענות שהן ״משנות את העולם״. לסיום דיברנו על עבודת קריאייטיב אין האוס מול עבודה עם סוכנויות מקצועיות, על חשיבות האנגלית והשפה, על סוגי התוצרים שהם מכינים, על ניהול קריאייטיב של מיתוג וגם על המודל העסקי של החברה ומה דעתה על ה״מלחמה״ או התחרות בין משרדי הפרסום לחברות ההייטק. פרק מרתק, עמוס בדוגמאות וסיפורים. רלוונטי מאוד למי שבהייטק, למי שבפרסום ולמי שחושב לעבור מתחום אחד לשני. הפרק בשיתוף ״טרגט ס

לפני חצי שנה בערך רכשתי את הנינג׳ה גריל ותוך כדי הרכישה, התחלתי לחשוב על תהליך השיווק החכם שהעבירו אותי עד למכירה עצמה וגם נחשפתי לקבוצות המעריצים של המותג בפייסבוק. כל זה עורר את סקרנותי המקצועית ולכן שמחתי להזמין את גיא קמחי, סמנכ״ל השיווק של שריג, המייבאת את מכשירי נינג׳ה, שארק, מורפי ריצ׳ארד, רמינגטון ועוד. דיברנו על החדרת מותג חדש, על ההבדל בין שיווק בלנדרים, לבין שיווק מוצר חדש במטבח כמו הנינג׳ה גריל שנלחם על מקום על השיש, וגם על שיווק שואב האבק שארק שמתמודד עם מתחרה חזק כמו דייסון. מרכז השיחה עסק בהשקת הנינג׳ה גריל, למה גיא מאוד מאמין בתוכן ואיך הוא מיישם את זה הלכה למעשה לכל אורך המשפך השיווקי כולל בנקודות המכירה, וגם על התוכן השיווקי יוצא הדופן שעשו באח הגדול וכיצד הוא השפיע על המכירות. דיברנו על תקציב ואיך מחלקים אותו בין כל אמצעי המדיה, על קריאייטיב, הפרסומות שלהם ובחירת משרד פרסום וגם, איך הופכים את הצרכנים למכורים למוצר ולמיסיונרים שמשכנעים את החברים שלהם לרכוש גם.  לסיום דיברנו על הקריירה האישית שלו מפרסומאי רב שנים לצד לקוח, איך למד את התפקיד, איך יוצרים תוכניות עבודה ואיך מנהלים כל כך הרבה

לאתי אביטל נחשפתי בזכות הפוסטים המעולים שלה בלינקדאין ובפייסבוק. פוסטים? יותר מדויק יהיה לקרוא לזה סיפורים קצרים שבסופם מסר שעובר בדרך מצוינת. אתי מלווה חברות וסטארטאפים ועוזרת להם למצוא את הסיפור שלהם, בדרך כזו שיעורר רגש ואף יניע לפעולה. דיברנו על ההבדל בין פרסום מסורתי לבין סטוריטלינג, איך מספרים סיפור בויזואל, מה התפקיד של המיקרו-קופי, איך מתכוננים לפגישה עם משקיעים ומה הקשר לליברה? דיברנו על הדרך שעשתה, איך הגיעה לתחום הסטוריטלינג, על המיתוג האישי שיצרה, איך כותבים סיפור בקורות החיים כך שיצרו איתך קשר, על סטוריטלינג במיתוג מעסיק ובמודעות דרושים, איך הסטוריז באינסטה קשורים לעניין, על הפוסט הסופר ויראלי שיצרה ובעיקר ים טיפים וסודות שיעזרו לכם ליצור סטוריטלינג בעצמכם. הפרק בשיתוף ״טרגט ספיריט״ המשווקת את הפרסום בתחנות הרדיו של כאן. "דיגיטל אוהב רדיו" ו"רדיו זה כאן" עם מעל 1.8 מיליון מאזינים ביום, בכל הארץ. https://target-spirit.co.il/ רוצים לראות את הדוגמאות שמדברים עליהן בפרק? כולן מחכות לכם ב-JuiceLetter, הניוזלטר של קבוצת קריאייטיב פירסט. להרשמה לחצו פה: https://www.punkt-adv.com/juiceletter   מחפ

מיכאל קוטקס הוא סמנכ״ל הקריאייטיב הצעיר של אחד ממשרדי הפרסום הגדולים והמובילים במדינה. הוא נחשב כוכב גדול כקופי צעיר וצמח מהר לאחראי על הקריאייטיב של כל המשרד. דיברנו הרבה על תפיסת הקריאייטיב שלו ושל אדלר: למה הקמפיינים שלהם מבוססים לאחרונה על גימיקים, איך נולד קמפיין קופה ראשית של בזק? האם יש קונספט מאחוריו או רק פרזנטורים? למה הם עושים כל כך הרבה מחזמרים?למה הרבה מהפרסומות מוצריות ובריפיות והאם הוא אוהב סוג כזה של פרסום וכמה זה מייצג את הטעם שלו? השיחה התגלגלה לדיון על קונספטים, איך מודדים הצלחה של פרסומת? כמה חשוב לו לזכות בזכורות והאהובות, על תוצאות האפי והאם הוא בעד בתחרויות קריאייטיב? למה הוא לא מאמין בלימודי קופי? איך חלוקת התפקידים בינו לבין ריבן? וגם על הקמפיין החדש של כלל עם גלעד כהנא, קמפיין הפיג׳מות של דלתא, על יס, תמי 4 ועוד. לסיום דיברנו על למה הוא לא מצטער על אנשי הקריאייטיב שהולכים להייטק, מי נשאר אצלו במשרד לעבוד עד 10 בלילה ועל המעבר בין קופירייטר יוצר למנהל. שיחה ביקורתית עם כישרון ענק אבל לא דברן גדול.  הפרק בשיתוף ״טרגט ספיריט״ המשווקת את הפרסום בתחנות הרדיו של כאן. "דיגיטל אוהב רדיו

בתום שבוע סוער של דיונים וויכוחים בקבוצת הפייסבוק קריאייטיב פירסט, הזמנתי את אחת מנשות הקריאייטיב שאני הכי מעריך וגם כזו שמחזיקה באג׳נדה נשית, פמיניסטית, אקטיביסטית, כדי לדון ואפילו להתווכח על גבולות השיח בתוך העולם המקצועי שלנו.   דיברנו על ההחלטה של ליבי להתעסק בנושא המגדר, תרבות ארגונית שוויונית לנשים ואיך אנחנו כאנשי שיווק ופרסום יכולים להשפיע ולשנות מציאות באמצעות הכלים שלנו.   הסכמנו על המטרה המשותפת שלנו לקדם ערכים פמיניסטיים ולהילחם באלימות, הטרדות וחוסר שוויון אצל נשים והתווכחנו על הדרך: מתי וכמה צריך להתאים את השפה כך שתתאים גם לנשים וגם לגברים, מתי חשיבה שיווקית יכולה להיות סטריאוטיפית כלפי קהל היעד ומתי עליה לשנות מסרים כדי לחנך את הציבור, מה הגבול בין פמיניזם חיובי לבין ״פמינאציזם״ כהגדרתה והאם מותר לספר בדיחות שמעליבות נשים?   לב הפרק עסק בויכוח על ניסוח מודעות הדרושים שהופיעו בשבוע האחרון בפייסבוק. למה מודעה של ״לא רוצה לבכות בעבודה״ היא לא לגיטימית בעיניה, על לינצ׳ים, עליהום ואלימות בתגובות וגם על חוסר הלגיטימיות של מודעת הדרושים שהשתמשה במילה מין ולמה זה כל כך נורא בעיניה.   פרק שאולי

על יזהר הר-לב שמעתי הרבה בחיי המקצועיים, כקופירייטר פרילנס, אחד מהטובים ביותר, כזה שמגיע בשעת חירום ומציל כל מכרז  ופרזנטציה. עם הזמן, עבר יזהר להתעסק בכתיבת ספרים ובכתיבת תסריטים מצליחים לטלוויזיה, אך המשיך כל השנים לכתוב במקביל גם פרסומות. דיברנו הרבה בפרק על הדומה והשונה בעבודת התסריטאי מול עבודת הקופירייטר, האם מדובר באותו כישרון ואותן יכולות? איך הוא עשה את המעבר, למה הוא מעדיף את היצירה האמנותית על היצירה הפרסומית ולמה בכל זאת המשיך כל השנים גם לייצר קופי. דיברנו קצת על הקריירה המקצועית שלו, על עולם הפרסום בשנות ה-90 העליזות, למה היה קצת ״הילד הרע, מדוע לא רצה לנהל קריאייטיב ובחר בסופו של דבר לצאת ממשרדי הפרסום לעולם הפרילנס והתסריטאות. שיחה ארוכה על הפרסום של היום מול הפרסום הישן, על עולם הטלוויזיה וגם על תוכן שיווקי, תרבות ה-pc, טכנולוגיה ולאן כל זה הולך. הפרק בשיתוף ״טרגט ספיריט״ המשווקת את הפרסום בתחנות הרדיו של כאן. "דיגיטל אוהב רדיו" ו"רדיו זה כאן" עם מעל 1.8 מיליון מאזינים ביום, בכל הארץ. https://target-spirit.co.il/   רוצים לראות את הדוגמאות שמדברים עליהן בפרק? כולן מחכות לכם ב-JuiceLette

לרגל חגי האיקומרס של נובמבר, הזמנתי את ה-מומחה בארץ לנושא, תימור גורדון, יועץ ומלווה חברות מובילות בתחום ובעל הפודקאסט המרתק- קומרסיישן. ניסיתי להבין ממנו מה התחדש בתחום האיקומרס בשנים האחרונות, למה לדעתו כניסת טרמינל x הוא אירוע מכונן, למה יותר ויותר חברות בארץ מחשבות מסלול מחדש, איך השפיעה הקורונה (לטובה וגם לרעה) ומה אפשר ללמוד מארצות הברית ובעיקר מאמזון. התעקשתי לשאוב מתימור טיפים ועצות למי שרק עכשיו נכנס לאיקומרס, על מה אסור לוותר, האם להקים הכל בתוך הבית או להיעזר בספקים חיצוניים, על מרקטפלייסים מול הקמת חנות עצמאית, על התחרות מול הסניפים הפיזיים, על התקדמות הטכנולוגית וגם, מה דעתו על פרשיית האתר הסודי של שופרסל. דיברנו גם על קריאייטיב, תפקידו בעולם האיקומרס, האם זה לא משעמם, כמה הוא דומה לקריאייטיב הקלאסי שאנחנו מכירים, על קניות במטאוורס והאם יש עדיין זכות קיום לחגי נובמבר גם היום כשהאיקומרס בפריחה גדולה. פרק אקטואלי, מאיר עיניים שחשוב לשמוע למי שמתעסק באיקומרס ומרתק לשמוע גם למי שלא עוסק בזה ביום יום.   לפודקאסט קומרסיישן של תימור: https://www.gordon.co.il/   הפרק בשיתוף ״טרגט ספיריט״ המשווקת

מעיין רשף עומדת בראש אחת מחברות המיתוג המובילות בארץ. בין היתר היא ממתגת את ליברה, שטראוס, סודה סטרים, סולתם, אהבה ועוד. בשיחה בינינו ניסיתי להבין איך עובד כל התהליך של המיתוג, כמה חשובה האותנטיות, מה עושים כשלמוצר אין שום ייחוד, איך ממציאים שם למותג, מה התפקיד של האסטרטגיה ואיך סיפור המותג מתרגם בסוף ללוגו, צבעוניות ולתוצרים. חלק גדול מהפרק הוקדש למיתוג של ליברה, איך נבחר השם (ומה היו השמות שנפסלו), מדוע נבחר הצבע הצהוב וחשוב מזה, מה סיפור המותג של חברת הביטוח הצעירה ואיך הוא בא לידי ביטוי בנראות שלו.  דיברנו גם על החיבה שלה לעיצוב אריזות, על המיתוג החדש של פייסבוק כמטא, על ההבדל בין מחלקות הדיזיין של משרדי הפרסום לבין חברות המיתוג, על אפשרויות העיצוב העצמאיות היום בקאנבה ותוכנות דומות, על עיצוב אתרים וגם על המיתוג של החברה שלה עצמה, על השינויים שביצעה בעקבות הקורונה וגם, למה מיתוג עולה כל כך הרבה כסף ואולי מיתוג זה בסך הכל גרפיקה עם יחסי ציבור טובים. הפרק בשיתוף ״טרגט ספיריט״ המשווקת את הפרסום בתחנות הרדיו של כאן. "דיגיטל אוהב רדיו" ו"רדיו זה כאן" עם מעל 1.8 מיליון מאזינים ביום, בכל הארץ. https://targe

לבלה יש תפקיד שיווקי בכיר וחשוב בחברת טבע, אבל הסיבה שאני עוקב אחריה כבר שנים ברשתות החברתיות היא זו: בלה היא אוטוריטה מהלכת בכל הקשור לידע שיווקי, טכנולוגיה, דאטה ומדיה. אני לא אגזים אם אומר שזה פרק חשוב במיוחד לכל איש שיווק ופרסום, בעיקר בגלל שהוא מדבר לא רק על מה אנחנו לא יודעים מספיק וצריכים ללמוד, אלא גם על מה אנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים. בין היתר דיברנו על הדרכים שבהן בלה מתעדכנת ולומדת, כולל שמות והמלצות על אתרים, פודקאסטים, ניוזלטר ועמודי אינסטגרם שכדאי (חובה) להכיר! דיברנו על ההבדל בין למידה של כלים הנחוצים להתנהלות השוטפת אבל גם על למידה של תכנים שיכולים להיות רלוונטיים בעתיד הקרוב וגם על דברים שכדאי ללמוד לפיתוח האישי: על טיקטוק, על מהפכת האווטארים, על טכנולוגיית זיהוי שפה טבעית, על עוזרים קוליים, זיהוי פנים, גיוס בפלטפורמות גיימינג, יישומי vr וגם איך ולמה מלמדים מתמטיקה דווקא בפורן האב. הפרק בשיתוף ״טרגט ספיריט״ המשווקת את הפרסום בתחנות הרדיו של כאן. "דיגיטל אוהב רדיו" ו"רדיו זה כאן" עם מעל 1.8 מיליון מאזינים ביום, בכל הארץ. https://target-spirit.co.il/ מחפשים עבודה או עובדים? מוזמנים ל

עם הפרסומים על סגירתו של אתר כסית הצעיר והפיכתו למדור תחת אתר זץ, פגשתי את אלכס כץ, העורך הראשי (הפורש?)  ומי ששימש כעורך הראשי של אתר אייס במשך 10 שנים, כדי לדבר על אתרי הברנז׳ה ולמה הם לא שורדים. דיברנו הרבה על הקשר בין תקציבי הפרסום לבין אתרי התוכן, על ההצדקה וחוסר ההצדקה שבאחזקת אתר ברנז׳ה לא רווחי, על הביקורת כלפי איכות התוכן באתרים האלו, על היחס הלא תמיד ביקורתי למשרדי הפרסום ומחלקות השיווק של המותגים המסחריים, על ההאשמה שב״פרסום קומוניקטים״,  וגם על הבחירה במצעדי הפרסומות של אייס וכיצד נבחרו ״כל אנשי כסית״. דיברנו גם על איך הוא כעיתונאי ברנז׳ה רואה את ענף השיווק והפרסום, על היחס של הפרסומאים לעיתונאים, על הדלפות, הקריירה האישית שלו, דעתו על תוכן שיווקי, החיבור לרשתות החברתיות, על טוקבקים, טוויטר ואיך הוא רואה את העתיד המקצועי שלו. הפרק בשיתוף ״טרגט ספיריט״ המשווקת את הפרסום בתחנות הרדיו של כאן. "דיגיטל אוהב רדיו" ו"רדיו זה כאן" עם מעל 1.8 מיליון מאזינים ביום, בכל הארץ. https://target-spirit.co.il/ מחפשים עבודה או עובדים? מוזמנים להיכנס ללוח של קבוצת קריאייטיב פירסט, ולפתוח פרופיל או לפרסם מודעה בח

בשבוע שבו קמפיין השילוט של am:pm שובר את הרשת, נפגשתי עם מנהלת השיווק של הרשת כדי לדבר הרבה על הקשר שבין קריאייטיב לבין המותג, איך מוכרים ״תל אביביות״, איך מייצרים חיבור רגשי עם הצרכן וכמה משמעות יש למוצר עצמו, למחיר, לנוחות ולמיקום של החנויות. דיברנו על הקשר עם משרד הפרסום, איך נולדו הקמפיין הכי מדוברים של הרשת, כמה מהם היו יזומות וכמה באו מבריף כתוב, איך היא מעודדת אותם להביא רעיונות פורצי דרך, איך היא שופטת קריאייטיב, למה היא רוצה ש״תתהפך לה הבטן״ ולמה היא החליפה את משרד הפרסום הקודם והמוצלח במשרד חדש ומוצלח לא פחות. דיברנו גם על הצד המכירתי של השיווק, האם המהלכים הקריאייטיביים מייצרים העדפה ומכירות, איך נמנעים ממשברי רשת בעידן הפי.סי, על הכניסה הקרובה של סבן אילבן לארץ, ואיך הם שומרים על ״תל אביביות״ גם כשהם מתפרסים ליותר ויותר ערים אחרות ברחבי הארץ. פרק מעורר קנאה ומעורר השראה מאחת ממנהלות השיווק שמצליחה לייצר מהלכים קריאייטיביים פעם אחר פעם. מומלץ מאוד גם לאנשי פרסום וגם לאנשי שיווק.   הפרק בשיתוף ״טרגט ספיריט״ המשווקת את הפרסום בתחנות הרדיו של כאן.                                  "דיגיטל אוהב רדי

מכירים את הפודקאסט המצוין ״שיר אחד״ של כאן? אז הפעם חשבתי שיהיה מעניין  לספר את הסיפור של שיר אחד מתוך פרסומת אחת שכולנו מכירים- שיר ה״תיק תק״ מתוך הפרסומת של יד 2. כדי להבין איך נולד השיר של יד 2, נפגשתי עם ניב ומיטל האלופים, הלוא הם KNOB Studio, מי שהלחינו והפיקו את השיר. דיברנו על הבריף המקורי, איך יוצרים שיר לטיקטוק, על סקיצות מול התוצר הסופי, על השפעת הבמאים, משרד הפרסום והלקוח, הרפרנסים של מאיה ורטהיימר, השפעות, על הסרט השני מול הסרט הראשון ומה אפשר ללמוד מכל התהליך הזה.   פרק ערוך הפעם, עשיר בקטעים מוסיקליים, סקיצות וכמו תמיד, בהרבה תובנות שכל לקוח ומשרד יכול ללמוד מהן.  מחפשים עבודה או עובדים? מוזמנים להיכנס ללוח של קבוצת קריאייטיב פירסט, ולפתוח פרופיל או לפרסם מודעה בחינם: .https://creative.cmtz.me/   רוצים לראות את הדוגמאות שסופרו בפרק? כולן מחכות לכם ב-JuiceLetter, הניוזלטר של קבוצת קריאייטיב פירסט. להרשמה לחצו פה: https://www.punkt-adv.com/juiceletter   לתגובות ולשיחות על הפרק ולדיונים והשראה על פרסום, שיווק וקריאייטיב, אתם מוזמנים להצטרף לקבוצת קריאייטיב פירסט: https://www.facebook.com/gr

גלי מאירי היא הבעלים של האתר הותיק תעשייה דוט קום, המהווה בית לאנשי התוכן, הטלויזיה, המדיה והדיגיטל בישראל. בנוסף, היא היזמית מאחורי הסטארטאפ קומוניטייז המספק לוח דרושים ואתר קריירה לקהילות מקצועיות בפייסבוק (כמו הלוח של קריאייטיב פירסט). כל זה הופך אותה לאחת המומחיות הגדולות בארץ בנושא גיוס עובדים ומציאת עבודה בענף שלנו. ערכנו שיחה ארוכה על הנושא הבוער היום בתעשייה, כדי להבין ממנה מה מאפיין את שוק העבודה שלנו, על השינויים של השנים האחרונות שנתנו כוח עצום לעובדים ואיך כדאי לעובדים ולמגייסים לנהוג בעידן הזה. בחלק הראשון של השיחה דיברנו על הצד של העובדים, איך הם מחפשים עבודה בימינו ועל העובדים שלא מחפשים עבודה, אבל רוצים להיות חשופים להצעות ולהזדמנויות במטרה להתקדם לעבודה טובה יותר, ומה הם יכולים לעשות כדי לנצל את התקופה הזו כדי לשפר את מקום העבודה, התפקיד והשכר שלהם. דיברנו גם על הצעות העבודה בפייסבוק, על לינקדאין ואיך הלוחות ואתרי הקריירה לקהילות מקצועיות שיצרה, מעניקים יתרונות משמעותיים לניהול הקריירה (ומתי שווה לשלם על זה כסף). בחלק השני דיברנו על המגייסים, על השינויים שהם נאלצו לעבור כאשר יש מצוקת עובדי

ליעד הייתה קופירייטרית ותיקה שעבדה לא מעט שנים במשרדי הפרסום וברשת 13 עד שלפני שנה נמאס לה קצת מהעבודה הנוכחית ובמקביל הוציאו אותה לחל״ת בעקבות הקורונה. או אז עלה בראשה של ליעד רעיון למיזם חדש- קופסאות לדייטים מבוססות תוכן שהפכו לפופולאריים במיוחד בתקופת הסגרים ומצליחות מאוד עד היום תחת השם oh my box. דיברנו על מהלך הקריירה שלה שגרם לה לרצות להפוך ליזמית עצמאית, איך הופכים רעיון למיזם אמיתי, על הפיתוח הקריאייטיבי של המוצר, על השיווק והפרסום שלו, איך מתמודדים עם לוגיסטיקה, ניהול ספקים, כספים (איך מתמחרים?) וגם על התחרות שנוצרה ממותגים מתחרים ומה עושים כשהעסק ממש מתחיל להצליח. פרק מעורר השראה במיוחד לאנשים קריאייטביים שמחפשים אלטרנטיבות לעבודה במשרדי הפרסום עם המון עצות וטיפים לאנשים שרוצים להפוך את הרעיונות שלהם למיזמים מצליחים. רוצים לראות את הדוגמאות שסופרו בפרק? כולן מחכות לכם ב-JuiceLetter, הניוזלטר של קבוצת קריאייטיב פירסט. להרשמה לחצו פה: https://www.punkt-adv.com/juiceletter   לתגובות ולשיחות על הפרק ולדיונים והשראה על פרסום, שיווק וקריאייטיב, אתם מוזמנים להצטרף לקבוצת קריאייטיב פירסט: https://www

לרגל יום כיפור, הזמנתי שוב את נעם מנלה כדי לראות איתו יחד, מה השתנה מאז שיחתנו הקודמת לפני 4 שנים ואיך תאגידים וחברות גדולות מתנהגות היום בעידן המחובר- מה השתנה לטובה, למה קשה לנו להשתנות, מה קורה לחברות שלא מפנימות את השינוי ולמה גרין ווש זה ממש לא מספיק.    דיברנו על שיווק ופרסום בעידן שבו הרשת היא ארכיון ענק שבו הכל גלוי וחשוף, על הצורך באותנטיות ולמה חייבים לשלם על זה מחיר, על קיצור הפער בין האמירות השיווקיות לבין המציאות, על איך מרוויחים את אמון הצרכנים ואיך כל זה מתחבר לסיבה שאנשים לא מתחסנים, לסיימון ביילס, לסיפור רונאלדו והקוקה קולה ולביטוח לאומי.   דיברנו גם על צדקנות יתר, על אובר pc, על מיעוט קולני שעושה הרבה רעש ברשתות והאם החברות והמותגים יכולים בכלל לנצח או שתמיד ימצאו סיבה לשנוא אותם. בהמשך דיברנו על דברים מעשיים- מה חברות צריכות לעשות היום בפועל ואיך מחלקות השיווק והפרסומאים צריכים להשתלב בעידן הזה, כולל דוגמאות לחברות שעושות את זה נכון כמו למונייד.   לסיום דיברנו גם על המצב בעולם הפרסום, איך השיחה הזו מתקשרת למחאת העובדים בענף ומה כל איש פרסום ושיווק צריך לשאול את עצמו (אמרנו חשבון נפש ל