Ear Catcher

סניה הוא דמות שנויה במחלוקת. חלק מאנשי השיווק ממש מעריצים אותו ואת עבודתו, בעיקר בעולמות השיווק הדיגיטלי של עמודי נחיתה, דיוורים ופרפורמנס. חלק מאנשי הפרסום והשיווק הקלאסיים מפקפקים בו, בנושאים שהוא בוחר לקדם וגם לעברו המזוהה עם אמנות הפיתוי.   בחלק הראשון דיברנו הרבה על דרכי השיווק שלו, איך מגייסים משקיעים באמצעות קמפיינים דיגיטליים, על סודות הכתיבה שלו, איך הוא הצליח לייצר פרסומות ויראליות, למה הוא בטוח שיש נוסחאות לויראליות ומהן והאם הוא לא חושש שיש לקמפיינים האלו ניחוח קצת שרלטני.   בהמשך דיברנו על הקמפיינים הפוליטיים בהם היה שותף, על התרומה שלו לקמפיין של פייגלין, איך התחבר לבנט, איך הוא חזה שבנט יהיה ראש ממשלה, המציא בהמשך את תוכנית סינגפור למרות שאין לו השכלה כלכלית פורמלית  וגם על החיבור שלו עם ליברמן בבחירות האחרונות.   לבסוף דיברנו לא מעט על התדמית שלו עצמו, על הקשר שלו לאמנות הפיתוי ולמה אין לו קשר למרכז לאמנות הפיתוי, על הטענה נגדו שהוא שוביניסט, על סוג הלקוחות שהוא בוחר לעבוד איתם, על הביקורות נגדו שמגיעות יחד עם ההצלחה העסקית שלו והעבר שלו כאחד הבלוגרים הנקראים ברשת.   פרק שעשה הרבה רעש עוד לפני